פריחה היא חלק טבעי ממחזור החיים של סוקולנטים רבים, ולעתים קרובות היא מפתיעה: צמח שנראה כמו כדור קוצני פותח פרח גדול וזוהר, או כפנית שולחת גבעול ארוך עם פעמונים כתומים. כדי לפרוח, הצמח צריך בדרך כלל להיות בוגר, לקבל אור מתאים ולעבור את העונה הנכונה, ולפעמים גם תקופת מנוחה. לא כל צמח יפרח כל שנה, ולא כל הזנים פורחים באותה עונה.
מה עוזר לסוקולנט לפרוח?
- בגרות: צמח צעיר מדי לא יפרח, גם בתנאים מושלמים. יש מינים שפורחים אחרי שנה או שנתיים, ויש שצריכים הרבה יותר.
- אור: זה הגורם החשוב ביותר. צמח שחי בחושך יחסי כמעט לא יפרח.
- תקופת מנוחה: קקטוסים רבים, כמו רבוטיה וממילריות, פורחים טוב יותר באביב אם עברו חורף קריר ויבש יחסית. תרדמה כזו אינה הזנחה, היא הכנה לפריחה.
- אורך היום: אצל חלק מהצמחים זה המתג העיקרי, כפי שמוסבר בהמשך.
אורך היום והפריחה
צמחים רבים מגיבים לאורך היום, או ליתר דיוק לאורך הלילה, ולא רק לטמפרטורה. יש צמחים שיוצרים ניצנים כשהלילות מתארכים בסתיו. הדוגמאות המוכרות בקטלוג שלנו הן ניצנית פורחת (קלנכואה) וקקטוס חג המולד. אצל קקטוס חג המולד גם הקור חשוב: לפי המלצות הגננים המקצועיים, תקופה בסתיו בטמפרטורה של כ-12 עד 15 מעלות, עם השקיה מופחתת, מעודדת יצירת ניצנים.
מה זה אומר בפועל? צמח כזה שעומד בחדר שבו האור דולק כל ערב עד מאוחר עלול לא לפרוח, כי מבחינתו הלילות אף פעם לא מתארכים. אם מנסים לעודד פריחה, שומרים על שגרה: אור ביום, חושך אמיתי בלילה, טמפרטורה מתאימה והשקיה מתונה. לא מזיזים את הצמח שוב ושוב ולא משנים את כל התנאים באותו שבוע. וכשכבר יש ניצנים, לא מזיזים ולא מסובבים את העציץ, כי זה עלול לגרום להם לנשור.
חשוב לזכור שמחזור אור אינו קסם. צמח צעיר מדי, חלש, או כזה שאינו מקבל מספיק אור ביום, לא יפרח רק כי סגרנו את התריס בזמן. קודם בונים צמח בריא, ורק אחר כך מחפשים פרחים.
גבעול פריחה
גבעול פריחה ארוך אינו סימן לבעיה, גם אם הוא נראה לא פרופורציונלי. אפשר להשאיר אותו וליהנות מהמחזה, או להסיר אותו אחרי שהפרחים נבלו. אם הצמח קטן או חלש, הפריחה צורכת ממנו אנרגיה, ולכן ממשיכים בטיפול רגיל ולא מוסיפים דשן בכמות מוגזמת.
צמחים שמתים אחרי הפריחה
חשוב לדעת שיש סוקולנטים שהשושנה שלהם מתה אחרי הפריחה. כך קורה אצל סמפרביבום, אצל רוב מיני הנצחה (אאוניום) ואצל אגבות רבות. אחרי שנים של גדילה השושנה פורחת פעם אחת ונובלת. זו לא טעות בטיפול. החוטרים והזרעים שהיא משאירה ממשיכים את הצמח.
אחרי הפריחה
מסירים פרחים יבשים בעדינות וממשיכים לבדוק מזיקים, שאוהבים להתחבא בגבעולי פריחה. חלק מהצמחים מייצרים זרעים. אם זה מעניין אתכם, ראו האבקה ידנית והכלאות. לעתים קרובות ריבוי מעלה או מייחור יהיה פשוט יותר.
טיפ: צלמו את הפריחה כשהיא בשיאה. היא עלולה להימשך זמן קצר, והסוקולנט אינו מתחייב להופעת הדרן לפי בקשת הקהל.
צמחים שמוזכרים במאמר
בתמונה: שלומברגרה (קקטוס חג המולד) · צילום: M. Cristian Ioan · רישיון
תגובות
יש לכם שאלה, ניסיון אישי או תיקון? כתבו כאן.