תרדמה היא תקופה שבה הסוקולנט מאט את הקצב. הוא עשוי להפסיק להוציא עלים חדשים, לצרוך הרבה פחות מים, לשנות צבע, ולפעמים אפילו להשיר עלים. זה חלק טבעי ממחזור החיים שלו, ולא סימן למחלה. הבעיה מתחילה כשלא מזהים את התרדמה, וממשיכים להשקות ולדשן צמח שבכלל לא צריך את זה.
לא כולם ישנים באותה עונה
רבים מניחים שכל הסוקולנטים גדלים באביב ובקיץ ונחים בחורף. זה נכון לחלק גדול מהם, אבל לא לכולם:
- גדלים בקיץ, נחים בחורף: רוב הקקטוסים, אגבות, רוב האלוויים, חלבלובים, וצמחי קאודקס כמו אדניום.
- גדלים בחורף, נחים בקיץ: נצחות (אאוניום), קונופיטום, רבים מהסביונים, ובמידה רבה גם הליתופס, שצומחים ופורחים בסתיו. רבים מהם מגיעים מאזורים שבהם הגשם יורד בחורף, בדומה לישראל.
גם בתוך אותו סוג יכולים להיות הבדלים, ולכן זיהוי הצמח חשוב. אין להתייחס לכל האוסף לפי טבלת עונות אחת, ובמיוחד לא לנהל את כולו לפי הצמח הראשון שקניתם.
איך נראה צמח שנח בקיץ?
הדוגמה המוכרת ביותר היא הנצחה. בקיץ הישראלי השושנה שלה נסגרת והופכת קטנה וצפופה, העלים התחתונים מתייבשים ולעתים נושרים. אנשים רבים חושבים שהצמח מת, ומתחילים להשקות אותו יותר. בפועל זו הדרך שלו לחכות לסתיו. בסתיו, עם הלילות הקרירים והגשם הראשון, השושנה נפתחת שוב ומתחילה לגדול.
איך מתאימים את הטיפול?
- בתקופת תרדמה: מפחיתים השקיה מאוד ומפסיקים לדשן. מגנים על צמחים שנחים בחורף מגשם מתמשך, ועל צמחים שנחים בקיץ מחום ומהשקיה של השכנים לעציץ.
- לא מפסיקים לבדוק: עלים מקומטים מאוד או גבעול שמאבד מוצקות יכולים להעיד שהצמח צריך מעט מים גם בזמן המנוחה. במקרה כזה משקים בזהירות, בכמות קטנה, במצע מנוקז.
- בסוף התרדמה: מחכים לסימני התעוררות, כמו עלים חדשים במרכז, ניצנים או שינוי בצבע, ורק אז חוזרים בהדרגה להשקיה רגילה, עדיין עם ייבוש בין השקיות.
תרדמה או מצוקה?
זו השאלה החשובה ביותר. צמח במצוקה עלול להיראות בהתחלה כמו צמח רדום, אבל ההבדלים ברורים כשיודעים מה לחפש:
- עונה: תרדמה מופיעה בעונה צפויה לפי סוג הצמח. מצוקה יכולה להופיע בכל זמן.
- מרקם: צמח רדום נשאר מוצק, גם אם הוא מקומט או שהעלים התחתונים יבשים. צמח במצוקה נעשה רך, שקוף או מימי.
- ריח וצבע: ריח רקוב, כתמים כהים שמתפשטים או בסיס שמשחיר הם סימני מצוקה, בדרך כלל ריקבון.
- קצב: תרדמה היא האטה יציבה. מצוקה היא הידרדרות שנמשכת ומתגברת.
- שורשים: אם יש ספק, שולפים בעדינות את הצמח. שורשים בהירים ומוצקים הם סימן טוב. שורשים חומים ורכים שמתפרקים בנגיעה הם סימן לבעיה.
למה זה חשוב?
אם משקים ומדשנים צמח רדום כאילו הוא בצמיחה מלאה, המים נשארים במצע זמן רב והמלחים מצטברים. זו אחת הסיבות הנפוצות ביותר לריקבון. מצד שני, לא משקים צמח רדום רק כדי "להעיר" אותו, ולא מייבשים צמח פעיל רק כי הוא נראה שקט. הבנת התרדמה מאפשרת לעבוד עם הקצב הטבעי של הצמח במקום להילחם בו.
טיפ: סמנו על התווית של כל צמח מתי הוא פעיל ומתי הוא נח. אחרי שנה אחת של תצפית תכירו את הלוח האישי של האוסף שלכם, ולא תצטרכו לנחש.
צמחים שמוזכרים במאמר
בתמונה: נצחה קנרית (ורד הקטיפה) · צילום: Tangopaso












תגובות
יש לכם שאלה, ניסיון אישי או תיקון? כתבו כאן.