האבקה ידנית והכלאות: איך יוצרים צמחים חדשים

כל סוקולנט שנולד מזרע הוא צמח חדש, שילוב של שני הורים. כשהאבקה קורית בטבע, חרקים או ציפורים הם שמחליטים מי יתחבר עם מי. בהאבקה ידנית ההחלטה עוברת אליכם. זה יכול להיות פשוט ניסיון לקבל זרעים מהצמח שלכם, או תחביב שלם של יצירת הכלאות חדשות.

מה צריך

מכחול קטן ורך, מכחול צבעי מים למשל, או מקלון צמר גפן.
שני צמחים שפורחים באותו זמן, או לפחות שני פרחים.
תוויות ומחברת.

איך מאביקים

מחכים שהפרח ייפתח לגמרי. בפרח פתוח רואים את האבקנים, עם גרגרי אבקה צהובים או לבנים, ובמרכז את הצלקת, החלק שקולט את האבקה.
מעבירים את המכחול בעדינות על האבקנים של פרח אחד, עד שהוא מתכסה באבקה.
נוגעים עם המכחול בצלקת של פרח בצמח השני.
מנקים את המכחול לפני שעוברים לזוג אחר, כדי לא לערבב.

התזמון חשוב. פרחים של קקטוסים רבים פתוחים רק יום או כמה ימים. חלקם נפתחים בלילה: מלכת הלילה פותחת פרח ענק ללילה אחד בלבד, ואכינופסיס פורחת בערב. בצמחים כאלה עובדים בשעות שהפרח פתוח.

למה לפעמים זה לא עובד?

קקטוסים רבים הם מפרים עצמיים שאינם פוריים: האבקה של אותו צמח, או של צמח שנוצר ממנו בייחור, לא תיצור זרעים. הם צריכים אבקה מצמח שונה מבחינה גנטית, כלומר צמח שגדל מזרע אחר. יש מינים שכן מפרים את עצמם. אם ניסיתם כמה פעמים עם צמח אחד ולא קיבלתם כלום, סביר שהבעיה כאן ולא בטכניקה.

גם צמח צעיר, חלש או שפורח בתנאים גרועים עלול לא לחנוט. לא כל פרח שהואבק יהפוך לפרי, וזה בסדר.

הכלאה בין מינים

הכלאה היא האבקה בין שני צמחים ממינים או מזנים שונים. בחלק מהקבוצות זה קורה בקלות. כפניות, אלוויים והאוורתיות, למשל, מתכלאים ביניהם לא פעם, והרבה מהזנים הצבעוניים שבמשתלות הם תוצאה של הכלאות כאלה, כמו גרפטווריה 'פרד אייבס', שהיא הכלאה בין שני סוגים שונים. בוחרים הורים בריאים ובוגרים, שיש להם תכונות שמעניינות אתכם: צבע, צורה, קוצים או פריחה.

רישום

הכלל הכי חשוב בהכלאה הוא לרשום. נוהגים לכתוב את ההורה שקיבל את האבקה, כלומר האם, ראשון, אחריו סימן כפל ואחריו ההורה שנתן את האבקה. בנוסף רושמים תאריך ומספר. תלו תווית קטנה על הפרח שהואבק, כדי שתדעו מאיפה הגיע הפרי.

מה יוצא מזה?

זרעים מהכלאה נותנים צאצאים שונים זה מזה. חלקם ידמו לאם, חלקם לאב, וחלקם לשום דבר צפוי. זה בדיוק מה שמעניין. לכן מגדלים כמה שתילים מכל הכלאה ומחכים לראות. זה פרויקט של שנים: לפעמים עוברות כמה שנים עד שצמח מהכלאה פורח ומראה את כל התכונות שלו. אם אחד הצאצאים יוצא מיוחד, מרבים אותו מכאן והלאה בייחורים או בחוטרים, כדי לשמור עליו בדיוק כמו שהוא.

המשך הדרך, כלומר איך יודעים שהפרי בשל, איך אוספים ואיך שומרים זרעים, מופיע במאמר פירות, איסוף ושמירת זרעים.

טיפ: אל תזרקו את המחברת. הצמח המוצלח ביותר שלכם יגיע אולי בעוד חמש שנים, ותרצו לדעת מי ההורים שלו.