טיפול עונתי עוזר להתאים את ההשקיה, האור וההגנה לתנאים המשתנים. באביב בודקים צמיחה חדשה, מחליפים מצע במידת הצורך ומתחילים דישון עדין רק כאשר הצמח פעיל. זו גם תקופה טובה לריבוי ולהעתקה.
בקיץ עוקבים אחרי חום, כוויות והתייבשות מהירה. משקים רק לפי מצב המצע, מספקים הצללה לצמחים רגישים ומוודאים שהעציצים אינם מתחממים מדי. בסתיו מפחיתים בהדרגה השקיה ודישון, בודקים מזיקים ומכינים צמחים רגישים לתקופת הגשמים.
בחורף מגנים מגשם וקור, במיוחד כאשר המצע נשאר רטוב. מפחיתים השקיה ומקפידים על אור ואוורור. שימו לב לסוקולנטים שעונת הצמיחה שלהם היא דווקא החורף, כמו אאוניום: בישראל הם צומחים בחורף ונחים בקיץ, ולכן אצלם הלוח מתהפך – משקים בחורף לפי הצורך ומצמצמים מאוד בקיץ. בכל עונה כדאי להסיר עלים מתים, לבדוק את חורי הניקוז ולצלם את הצמחים כדי לזהות שינוי לאורך זמן.
סיכום: לא צריך לנהל את האוסף כמו מבצע צבאי. מספיק לבדוק באופן קבוע, להשקות לפי צורך, לשנות תנאים בהדרגה וללמוד מהצמח. וגם אם משהו השתבש, נושמים עמוק, בודקים מה קרה ומנסים שוב. סוקולנטים הם תחביב, לא מבחן קבלה.
צמחים שמוזכרים במאמר
בתמונה: למפרנתוס מרהיב · צילום: Dalgial · רישיון
תגובות
יש לכם שאלה, ניסיון אישי או תיקון? כתבו כאן.