"סוקולנט" אינו שם של משפחה בוטנית. זה שם של אסטרטגיה: צמחים ממשפחות שונות לגמרי שפיתחו רקמות עסיסיות שאוגרות מים. אבל אגירה היא רק חלק מהסיפור. כדי לשרוד חודשים בלי גשם, הצמח צריך גם לאבד מעט מים, לאסוף מהר את מה שיורד, ולייצר מזון בלי להתייבש. הבנה של המנגנונים האלה עוזרת מאוד בטיפול.
איפה הצמח שומר מים?
- בעלים: כפניות, אלוויים, קרסולות והאוורתיות. עלים עבים הם המאגר, ולכן כשהצמח צמא העלים מתקמטים, ובעיקר התחתונים.
- בגבעול: קקטוסים וחלבלובים. הגבעול הירוק גם אוגר מים וגם מבצע פוטוסינתזה, ולרוב אין עלים בכלל.
- באיבר תת קרקעי או בבסיס נפוח: צמחי קאודקס כמו אדניום. החלק העליון יכול להצטמצם בעונה הקשה, והמאגר שורד.
צלעות שמתרחבות
לקקטוסים רבים יש צלעות, והן לא רק לנוי. הן פועלות כמו אקורדיון: אחרי גשם הגבעול מתנפח והצלעות נפתחות, ובתקופת יובש הן מתקפלות. הסגווארו, הקקטוס הענק של מדבר סונורה, מסוגל לאגור כמות עצומה של מים בזכות המבנה הזה. כשהצלעות של קקטוס שלכם עמוקות ומקופלות יותר מהרגיל, הוא כנראה צמא.
איך הם מאבדים מעט מים?
- שכבת שעווה על פני העלים. האבקה הלבנה על כפניות רבות היא שכבה כזו, ולכן לא משפשפים אותה.
- שערות וקוצים שמצלים על הגוף ומאטים את הרוח שליד פני הצמח. קקטוס סבא וממילריה נוצתית מכוסים כמעט לגמרי.
- צורה עגולה ומכונסת. כדור או עמוד חושפים מעט שטח ביחס לנפח.
שורשים שעובדים מהר
רוב הסוקולנטים לא שולחים שורשים עמוקים. יש להם מערכת שורשים שטחית ורחבה, שקולטת במהירות אפילו גשם קל שמרטיב רק את השכבה העליונה. אחרי השקיה או גשם הם יכולים לייצר שורשים דקים חדשים תוך זמן קצר, ובתקופת יובש שורשים אלה מתייבשים. לכן עציץ רדוד ורחב מתאים לרבים מהם יותר מעציץ עמוק.
פוטוסינתזה בלילה
כדי לייצר מזון, צמח צריך לקלוט פחמן דו חמצני מהאוויר דרך פתחים זעירים בעלים, הפיוניות. אבל כל פעם שהפיוניות פתוחות, יוצאים דרכן גם מים. רוב הצמחים פותחים אותן ביום, בשעות החמות. סוקולנטים רבים משתמשים בשיטה שנקראת בקיצור CAM: הם פותחים את הפיוניות בעיקר בלילה, כשקריר יותר והאוויר פחות יבש, אוגרים את הפחמן הדו חמצני, ומשתמשים בו ביום כשהפיוניות סגורות. כך הם מאבדים הרבה פחות מים.
לא כל הסוקולנטים משתמשים בשיטה הזו כל הזמן. יש צמחים, כמו רגלנית אפריקנית, שמסוגלים לעבור בין פוטוסינתזה רגילה לבין פוטוסינתזה לילית לפי התנאים.
מה זה אומר עבורכם?
- חיסכון במים אינו חסינות למים. הצמח חסכוני, אבל השורשים שלו עדיין צריכים אוויר, ומצע רטוב תמיד חונק אותם.
- ריסוס עלים אינו השקיה. המים נכנסים דרך השורשים, לא דרך העלים.
- צמיחה איטית היא לא תקלה. שיטה שחוסכת מים היא גם שיטה שמגדלת לאט.
- לא כל קמט נראה אותו דבר. בצמח שאוגר בעלים מסתכלים על העלים, בקקטוס על הצלעות, ובצמח קאודקס בודקים את מוצקות הבסיס.
- יותר מים לא מגדילים את המאגר. עודף מים גורם לרקמות להיסדק ולשורשים להירקב.
טיפ: לפני שאתם שואלים כמה מים לתת, שאלו איפה הצמח שומר אותם. התשובה כבר תכוון אתכם לחצי מהטיפול.
צמחים שמוזכרים במאמר
בתמונה: סגווארו · צילום: Tomascastelazo · רישיון
תגובות
יש לכם שאלה, ניסיון אישי או תיקון? כתבו כאן.