פלרגון בשרני

גובה של 30-60 ס"מ, ורוחב דומה או מעט יותר.

איטי. הגבעולים מתעבים ומתפתלים לאורך שנים.

לבן עד ורוד בהיר, עם סימנים אדמדמים, בפרחים קטנים.

מייחור גבעול שחותכים מתחת למפרק, נותנים לו להתייבש כמה ימים ונועצים במצע מנקז. העונה היא הסתיו, עם תחילת הצמיחה, ולא הקיץ, כשהוא בתרדמה. אפשר גם מזרעים, שנובטים בקרירות של הסתיו, אם כי לא באופן אחיד.

שמש מלאה עד חצי צל בעונת הצמיחה, מהסתיו עד האביב. בקיץ, כשהוא בתרדמה, עדיפה לו שמש של בוקר או צל קל, כדי שהגבעולים לא ייצרבו.

הפוך מרוב הסוקולנטים: משקים מהסתיו, כשהעלים מופיעים, ועד האביב, בכל פעם אחרי שהאדמה התייבשה. בקיץ, בתרדמה, כמעט לא משקים: מעט מים אחת לכמה שבועות לעציץ שמתנקז היטב, ולא יותר. השקיה נדיבה בקיץ מרקיבה אותו.

תערובת מינרלית מנקזת מאוד, עם טוף, פומיס או חצץ. הוא יכול להישאר שנים באותו עציץ.

סובל ירידות קצרות עד כמינוס 2 מעלות כשהוא יבש, אבל עדיף לו מקום כמעט בלי כפור. במישור החוף ובשפלה הוא נשאר בחוץ; בהרים ובגולן מכניסים אותו בלילות הקפואים.

בעציץ במרפסת שמשית, כצמח אספנים שמציגים בזכות הגבעולים. בגינה רק באזור בלי כפור ובמקום מנקז מאוד, למשל בסלעייה מוגבהת. לא מתאים לבית.