הפרדת חוטרים ושלוחות בצורה נכונה

חוטרים הם צמחים צעירים שצומחים ליד צמח האם, מבסיסו או משורשיו. זו אחת הדרכים הבטוחות ביותר להגדיל אוסף: החוטר הוא כבר צמח קטן ושלם, ולעתים קרובות יש לו שורשים משלו. בניגוד לעלה בודד שצריך להתחיל הכל מאפס, לחוטר יש יתרון של כמה חודשים.

אילו צמחים מוציאים חוטרים?

הרשימה ארוכה. אלוורה ואלוי קצר עלים ממלאים את העציץ בחוטרים. האוורתיה מפוספסת וגסטריה יוצרים קבוצות צפופות. תרנגולת ואפרוחים קיבלה את שמה בזכות החוטרים שמקיפים אותה. גם קקטוסים רבים מתפצלים, כמו קקטוס הבוטנים וממילריה עדינה. אצל אגבה אמריקאית החוטרים יוצאים משורשים, לפעמים במרחק מה מהצמח.

מתי מפרידים?

בעונת הצמיחה של הצמח. לרוב הצמחים בישראל אלה האביב והסתיו. עדיף לא לעשות זאת בשיא החום של הקיץ, כשהצמח לחוץ ממילא.
כשהחוטר גדול מספיק. חוטר קטן מאוד השתרש פחות ומתייבש מהר. כלל אצבע טוב הוא לחכות שיהיה לו בסיס ברור ומראה של צמח קטן ושלם.
כשיש סיבה. אין חובה להפריד. קבוצה צפופה נראית נהדר, והצמחים בה מגנים זה על זה מפני שמש ורוח.

איך מפרידים

משקים את הצמח יום או יומיים קודם, כך שהמצע לא יהיה יבש לגמרי וקשה, אבל גם לא בוצי.
מוציאים את הצמח מהעציץ ומנערים בעדינות את המצע כדי לראות איפה החוטר מחובר.
אם החוטר מתנתק בקלות עם שורשים, מצוין. אם הוא מחובר בגבעול, חותכים בסכין נקייה וחדה, קרוב לצמח האם.
משאירים את החתך להתייבש במקום מוצל ומאוורר, בדרך כלל כמה ימים, עד שנוצר עליו קרום.
שותלים בעציץ קטן, במצע מנוקז, ולא עמוק יותר ממה שהחוטר ישב קודם.

ההשקיה הראשונה

חוטר עם שורשים טובים אפשר להשקות בעדינות כמה ימים אחרי השתילה. חוטר בלי שורשים הוא בעצם ייחור, ומטפלים בו כמו בהשרשת ייחור: ממתינים, ומשקים רק כשמתחילים להופיע סימני השתרשות. בשבועות הראשונים שומרים את הצמח באור בהיר בלי שמש צהריים חזקה.

ומה עם צמח האם?

אחרי ההפרדה מחזירים את צמח האם לעציץ עם מצע טרי. זו הזדמנות טובה לבדוק את השורשים, להסיר שורשים רכים או יבשים ולחפש מזיקים. גם אותו לא משקים מיד אם נפגעו שורשים.