הקמת גינת סלעים לסוקולנטים

גינה ונוף
אגבת השתיינים (אגבת הפרפר)

גינת סלעים היא אחת הדרכים היפות לגדל סוקולנטים בחוץ, והיא מתאימה במיוחד לישראל: שמש חזקה, קיץ יבש וחורף שבו הבעיה היא לרוב עודף מים ולא חוסר. הרעיון הוא לחקות את המקום שבו רבים מהצמחים האלה גדלים בטבע, מדרון סלעי שבו מים עוברים ולא עומדים. גינת סלעים טובה היא לא ערימת אבנים עם כמה צמחים ביניהן. זו מערכת קטנה שמתוכננת סביב ניקוז.

בחירת המקום

  • שמש: רוב הצמחים המתאימים צריכים לפחות חצי יום של שמש.
  • ניקוז: שפכו דלי מים ובדקו כמה זמן לוקח להם להיספג. אם נשארת שלולית, האדמה כבדה ויש לשפר אותה או לבנות את הגינה גבוה יותר.
  • שיפוע: מדרון טבעי קל הוא יתרון, כי המים זורמים ממנו. במקום שטוח אפשר ליצור תלולית.

בניית הבסיס

באדמה חרסיתית כבדה, שנפוצה באזורים רבים בארץ, כדאי להרים את אזור השתילה. מסמנים את השטח, מנקים עשבים ומוסיפים שכבת מילוי מנקזת: אדמה מקומית מעורבת בחצץ ובחול גס. במקום שבו הקרקע חולית ומנקזת היטב, העבודה פשוטה יותר.

הנחת האבנים

האבנים הגדולות קודם. לפי המלצות הגננים המקצועיים, קוברים כל אבן עד כשליש מגובהה ומהדקים סביבה, כך שהיא תיראה כמו סלע שבולט מהקרקע ולא כמו אבן שהונחה על הדשא. אבנים מאותו סוג ובאותו כיוון שכבות נראות טבעיות יותר. אבן מקומית, כמו אבן גיר או בזלת, מתאימה לנוף ובדרך כלל גם זולה יותר.

בין האבנים משאירים כיסי שתילה בעומקים שונים. כך נוצרים תנאים מגוונים: כיס בצד הצפוני של אבן גדולה מוצל וקריר יותר, וכיס בצד הדרומי חם ויבש. זה מאפשר לשלב צמחים עם צרכים שונים.

מה לשתול?

כמה אפשרויות מהקטלוג: אגבות קטנות כמו אגבת הפרפר ואגבת המלכה ויקטוריה; אלוויים כמו אלוי קצר עלים ואלוי נמוך; קקטוסים כדוריים כמו כיסא החותנת; צורית לכיסוי הקרקע בין האבנים, כמו צורית עבת עלים וצורית חיוורת; ולצמח מבנה גבוה, יוקה מקורית או כף המדבר. תכננו לפי הגודל הסופי של הצמח, לא לפי הגודל שלו בעציץ.

שתילה

שותלים את הצמח כך שצוואר השורש יהיה בגובה פני הקרקע או מעט מעליה, לא עמוק יותר. אחרי השתילה מכסים את פני הקרקע בשכבת חצץ. החצץ שומר על בסיס הצמח יבש, מקטין צמיחת עשבים ונותן לגינה מראה גמור. צמחים קטנים עלולים "לטבוע" בחצץ, ולכן כדאי לשתול אותם על תלולית קטנה.

השקיה בשנה הראשונה

גם צמחי מדבר צריכים עזרה עד שהם מתבססים. בשבועות הראשונים משקים כשהקרקע מתייבשת, ובקיץ הראשון בודקים אותם לעתים קרובות. בשנה השנייה אפשר להפחית מאוד. רוב גינות הסלעים המבוססות בישראל מסתפקות בהשקיה מדי פעם בקיץ, ובגשמי החורף בלבד בשאר השנה.

דברים שכדאי לדעת

  • אבנים כהות מתחממות מאוד בקיץ. לא מצמידים גבעולים רכים לאבן שעומדת בשמש.
  • עשבים הם האויב העיקרי בשנים הראשונות. קל יותר לעקור אותם כשהם קטנים.
  • משאירים מעבר או אבני דריכה, כדי שאפשר יהיה לטפל בצמחים בלי לדרוך עליהם.

טיפ: צלמו את השטח לפני, ושחקו עם סידור האבנים לפני שקוברים אותן. להזיז אבן של שלושים קילו אחרי השתילה זה פחות כיף.

צמחים שמוזכרים במאמר

מצאתם טעות בעמוד? ספרו לנו

בתמונה: אגבת השתיינים (אגבת הפרפר) · צילום: Hinnerk11 · רישיון

תגובות

יש לכם שאלה, ניסיון אישי או תיקון? כתבו כאן.

כתיבת תגובה

ברוכים הבאים

התחברו כדי לשמור צמחים ומאמרים במועדפים ולראות אותם מכל מכשיר.

המשך עם Google

מ-Google אנחנו מקבלים רק את השם, כתובת המייל ותמונת הפרופיל. במייל נשלח לכם רק את קישור הכניסה שביקשתם. לא נפרסם דבר בשמכם. מדיניות הפרטיות