גינה אנכית מאפשרת לגדל הרבה צמחים במקום קטן, אך היא אינה רק עניין של תליית מסגרת יפה על הקיר. צריך לבדוק משקל, ניקוז, גישה לאור ונוחות השקיה. קיר מוצל לחלוטין לא יהפוך למקום מואר רק מפני שתלינו עליו סוקולנטים.
למסגרת בוחרים צמחים קטנים או משתפלים, בעלי מערכת שורשים שאינה דורשת עומק רב. בונים מצע יציב ומאוורר, ומוודאים שהמים יכולים לצאת ולא להצטבר בתחתית. אחרי השתילה משאירים את המסגרת שוכבת במשך שבוע-שבועיים, עד שהשורשים נאחזים במצע, ורק אז תולים אותה.
ההשקיה נעשית בזהירות, מלמעלה למטה, תוך בדיקה שהחלק התחתון אינו רטוב כל הזמן. לפעמים עדיף לפרק את המסגרת להשקיה או להשתמש בכלי פנימי נשלף. אם הצמחים מתחילים להימתח, הבעיה היא בדרך כלל אור ולא מחסור בדשן.
גינה אנכית היא דרך מצוינת לחסוך מקום, אבל היא לא הופכת את הצמח למטפס. אם הוא נמתח עד התקרה, הוא כנראה מחפש חלון ולא קריירה בגובה.
בתמונה: סביון פנינים (סנציו רואולייאנוס) · צילום: Maja Dumat · רישיון




תגובות
יש לכם שאלה, ניסיון אישי או תיקון? כתבו כאן.